"REMEMBER THE ALAMO"
"TEXAS ONE AND INDIVISIBLE"
(בעברית)
"זכור את אלאמו"
"טקסס אחת ובלתי ניתנת לחלוקה"
מדי פעם, כשמגיע אורח רם מעלה מארצות-הברית, או עיתונאי חשוב משם משתדל לייעץ לנו כיצד לעשות שלום עם שכנינו בני ישמעאל – על חשבון מפת ארץ-ישראל. כשהם ממש יוצאים מגדרם במתק שפתיים או באיומים, מוסווים או גלויים, אני נעשה מודאג.
ובכל זאת, נחמה אפשר למצוא בעיון במפת ארה"ב ובהיסטוריה שלה.
למשל: כיצד כובשים ומתנחלים בקנה מידה ענק ועם זאת נותרים צחים כשלג. יחד עם כל השטחים הכבושים, המוחזקים והמשוחררים.
עתה, כשמסרים מוחלפים בין נשיא אמריקני ונשיא ישראל,
קפיצה קלה לרמאללה, ושוב חזרה לירושלים, לשיחות עם ראש הממשלה, כאשר מזכיר לענייני חוץ של הממשל מסתובב
כאן. כשאלה אולי מתכוונים לרקוח מרקחות עם נשיאי טורקיה, צרפת, בריטניה הגדולה
ודומיהם, כיצד "להקפיא" מה שיהודי ביהודה ושמור בשומרון מפני מוצא אבותינו, זהו בדיוק הזמן להיזכר בטקסס.
טקסס, מדינת הענק בדרום ארצות הברית, הייתה חלק ממכסיקו הספרדית הקולוניאלית (נובה אספניה), מראשית המאה ה-16 ועד 1821. אותה עת, בתום מלחמת העצמאות של מכסיקו, נהייתה לחלק ממדינת מכסיקו העצמאית.
תוך זמן קצר החלה זרימה של מתנחלים חמושים מדרום ארצות הברית לטקסס.
הם הגיעו, בלא כל זכות אבות או ציונות, רק בשל האפשרות להשתלט על קרקע שהחלה להימכר גם למתיישבים שאינם ספרדים, יחד עם מחירי קרקע נמוכים. שטחים רבים נלקחו ללא תשלום ואפילו בכוח. אותה עת נכללו בשטח טקסס גם אזורים הנמצאים כיום בניו-מכסיקו, אוקלהומה, קנזס, קולוראדו וויומינג - שטח ענק המשתרע מצפון לנהר הריו-גראנדה.
מאמציה של מכסיקו להחיל את חוקיה, כולל מכס, בינה לבין ארה"ב והחלטתה של מכסיקו על ביטול מלא של העבדות בתחומה, גרמו למתח ולתקריות בין מכסיקנים לאמריקנים. המתנחלים האמריקנים לא היו מוכנים לקבל מדיניות זרה לאינטרסים שלהם, לבעלותם על עבדים ושפחות, ובעיקר לקשר שלהם עם ארה"ב.
כך ב-1835 החלה המהפכה הטקסנית.
תוך שנה הוכרזה הקמת רפובליקה עצמאית, מתוך כוונה להתאחד מאוחר יותר עם ארצות הברית.
על דיגלה של "רפובליקת הכוכב הבודד", כפי שכונתה, סומן כוכב בודד אחד. ובוושינגטון, שזה עתה בלעה את אדמות לואיזיאנה, חיככו כפות ידיים בהנאה.
הגנרל סנטה-אנה – שליט מכסיקו, ראה בטקסס חלק חשוב ביותר מארצו שלו, בראש צבא של 6000 איש לכד במצור כ-200 מתנחלים אמריקנים במבנה מבוצר של מיסיון בשם אלאמו (Alamo). לאחר 13 ימי מצור הסתערו המקסיקנים על המבנה ובתום הקרב הוציאו להורג את כל הנותרים - להוציא כמה נשים, ילדים ועבדים.
כיום עומדת במקום העיר סן אנטוניו.
מסופר כי דיווי קרוקט, מפקד המצודה וגיבור ידוע של המערב, סימן בחרבו, ערב הקרב, קו על הקרקע. הוא אמר לאנשיו כי כל איש חפשי לעבור אותו ולצאת מהמקום לשלום. ואולם מי שנשאר, כמוהו כמי שנשבע להילחם עד הסוף – איש לא חצה את הקו.
דייוי קרוקט בקרב אלאמו
המצור אפשר לסאם יוסטון, המפקד האמריקני, לרכז כוח לא גדול שהפתיע את הגנרל סנטה-אנה ואנשיו בסאן-חסינטו ב-21 באפריל 1836. כ-1600 לוחמים מקסיקנים נטבחו לקול קריאות סיסמת הקרב "REMEMBER THE ALAMO", רק מעטים נשבו – כולל הגנרל סנטה-אנה שאולץ לחתום על "הסכם וולסקו" כמחיר לחייו וחיי שרידי אנשיו. ב"הסכם" זה נקבעה עצמאות טקסס, עד שהסתפחה לארה"ב ב-1845.
על סמלה של טקסס, מופיע גם כיום, מבנה מצודת המיסיון והכתובת מעליו "זכור את אלאמו". על החלק התחתון של הסמל נמצאת הכתובת המביעה היטב את תפישת העולם הגיאוגרפית הטקסאנית, "טקסס אחת ובלתי ניתנת לחלוקה". אחת כטקסס, ובלתי ניתנת לחלוקה או להפרדה - מארצות הברית של אמריקה.
גם אני זוכר את אלאמו - אני מקווה כי אזרחי ישראל, המחבבים בדרך כלל את ההתנהגות והחשיבה האמריקנית, יאמצו גישה מקובלת זו, למשל בסגנון: "אני זוכר את ירושלים", "יהודה גם ליהודים" ו"הגולן חלק בלתי נפרד מישראל".
שמא מותר לי לקוות כי משהו מתפישה טקסאנית פשוטה זו יהיה מובן גם לפרסומאי הזריז שנבחר לנהל את הבית-הלבן, ביום בו שכחו האמריקנים לבחור נשיא.
Remember the Alamo ballad https://www.youtube.com/watch?v=Eyu3OIn5A00הבלדה
And for the Americans, well, Hire is my Alamo.
דודי בן עמי
קצרין, רמת הגולן
