יום חמישי, 31 באוקטובר 2013

שֶמֶן זַיִת זַךְ

מאת: יוסי גמזו

בְּסֵפֶר בַּמִּדְבָּר, פֶּרֶק י"ג, פָּסוּק ג'
כָּתוּב כֵּיצַד שָלַח מֹשֶה י"ב שְלִיחִים לָתוּר
אֶת אֶרֶץ אֲבוֹתָיו כְּשֶבְּנֵי עַמּוֹ הָיוּ עוֹרְגִים אֶל
פְּדוּתָם מֵעַבְדוּתָם וְאִיש בָּם לֹא הָיָה פָּטוּר
מִזְּדוֹן פַּרְעֹה בְּהִתְפָּרְעוֹ וְשֵבֶט הַנּוֹגְשִׂים בָּם
הִרְבָּה אֶת עֱנּוּתָם וְסִבְלוֹתָם וְלַחֲצָם
שֶכֵּן דּוֹרוֹת רַבִּים הָיוּ בְּדָם מִתְבּוֹסְסִים בָּם
בִּשְבִי מִצְרַיִם שֶאַף פַּעַם לֹא הָיְתָה אַרְצָם.

וַיִּשְלְחֵם מֹשֶה כְּחֵיל-חָלוּץ וּכְרֹאש-גֶּשֶר
לִבְלֹש בְּאֶרֶץ אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב
וַיַּחְזְרוּ מִשָּם וַיַּחְלְקוּ עִמּוֹ אֶת פֵּשֶר
מִמְצָאֵיהֶם לֵאמֹר כִּי יֵש בָּהּ רַע וְיֵש בָּהּ טוֹב
אַךְ מֵאַחַר שֶאֵין לָנוּ אַחֶרֶת זוּלַת כְּנַעַן
וּבָהּ, בִּבְלִיל אֶחָד, גַּם לַעֲנָה וְגַם מָרוֹר
רָאוּי, אָמְרוּ, לִלְחֹם בָּהּ עַל הַטּוֹב בְּלִי הֶרֶף, יַעַן
מוֹלֶדֶת לְאֻמָּה יֵש רַק  אַ חַ ת  וְאֵין לִבְרֹר.

וְזֶה יִהְיֶה קָשֶה, אָמְרוּ, וּמִי שֶהִכְשִילָנוּ
כָּאן צ"ט מוֹנִים יוּבַס בַּפַּעַם הַמֵּאָה.
וְזֶה יִהְיֶה מַתִּיש, גָּמְרוּ, אַךְ זֶה יִהְיֶה  שֶ לָּ נ וּ
כִּי רַק אֻמָּה שֶלְּתִקּוּן מוּמֵי עַצְמָהּ כְּמֵהָה
תִזְכֶּה לִבְסוֹף גַּם לֶאֱסֹף אֶת פֵּרוֹתָיו שֶל בֶּדֶק-
בֵּיתָהּ וְתִטָּהֵר מֵעַוְלוֹתֶיהָ בִּזְכוּתָם
שֶל מִי שֶלֹּא עָרְקוּ מִמֶּנָּה בְּלָחְמָם עַל צֶדֶק
אַךְ לָחֲמוּ עַל צֶדֶק  בְּשִבְתָּם עַל  אַ דְ מָ תָ ם.

וְרַק אֶחָד מֵחֶבֶר מַשְקִיפֵי אוֹתָהּ מִשְלַחַת
שֶרַעַל לְּשוֹנוֹ נוֹטֵף כְּשֶמֶן זַיִת  זַ ךְ
הוֹצִיא שָם אֶת דִּבַּת אַרְצוֹ וּמְרֵרָתוֹ גַם יַחַד
וְסָח כִּי מֵאַחַר שֶבָּהּ כָּל שְבִיב שֶל אוֹר מֻזָח
לִתְהוֹם הָאֲפֵלָה וְהָרִשְעוּת הַקָּנִיבָּלִית
מוּטָב לְכָל הַחָס בָּהּ עַל רֹאשוֹ פֶּן יִמָּלֵק
לָנוּס מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמִשּוֹאָה גְלוֹבָּלִית
וּלְהַגֵּר מִמֶּנָּה (שְנֶל!) לְאֶרֶץ  עֲ מָ לֵ ק.

כִּי שָם, בֵּין פְרִידְרִיכְשְטְרַאסֶה וּבֵין שַעַר בְּרַנְדֶּנְבּוּרְגִּי
וּבֵין שְׂדֵרוֹת אוּנְטֶר דֶּן לִינְדֶּן, חַף מֵעַכָּבוֹת
יָחוּש בֶּן יִשְׂרָאֵל מִין רֶגֶש-הִתְעַלּוּת לִיטוּרְגִּי
בְּהִזָּכְרוֹ מִי כָּאן פָּקַד עַל צֵאת הָרַכָּבוֹת
לְאַוּשְוִיץ וְטֶרֶזְיֶנְשְטָט, לְדַכַאוּ וּלְיֶתֶר
פְּנִינוֹת-הַחֶמֶד הַיָּפוֹת שֶל הָעֲמָלֵקִים
שֶכָּל מַעֲלוֹת כְּנַעַן, אִם גְּלוּיוֹת וְאִם בַּסֵּתֶר
לֹא יִשְתַּווּ לָהֶן כִּסְחִי מוּל מֵי בְּאֵר זַכִּים.

כִּי אֶרֶץ עֲמָלֵק שֶבַּהוֹוֶה אֵין שוּם דִּמְיוֹן בָּהּ
לַזֹּאת שֶבְּעָבָר גָּרְפָה מִילְיוֹנִים אֶל מוֹתָם
לַמְרוֹת שֶנֵּיאוֹ-נָאצִים לְמַכְבִּיר יֵש גַּם כַּיּוֹם בָּהּ
וְנֹעַר הַחוֹבֵב בָּהּ אֶת "מַיְן קַמְפְּף", וּכְלָל לֹא תָם
שִווּק קַלְּטוֹת נְאוּמֵי גֶּבֶּלְס, הוֹבִּי אֶפִּידֵמִי
שֶל צְעִירִים רַבִּים בָּהּ – אָז רְדוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
בְּלִי כָּל חֲשָש מֵהִתְגַּבְּרוּת הַגַּל הָאַנְטִישֵמִי
לְאֶרֶץ עֲמָלֵק הַהוּמָנִיסְטִית לְהַלֵּל.

נ.ב. יָכוֹל אֶזְרָח יִשְׂרְאֵלִי פָּשוּט כָּמוֹנִי
לִזְעֹם עַל הַכִּבּוּש וְעַל הָעָוֶל הַכָּפוּי
עַל מַעֲמַד-בֵּינַיִם מִתְמוֹטֵט, עַל רַף-הָעֹנִי,
עַל הוֹן וְעַל שִלְטוֹן – אֲבָל רָצוּי לִהְיוֹת שָפוּי
שָעָה שֶתּוֹךְ שִׂנְאַת אַרְצוֹ בְּאַטְרָף פָּתוֹלוֹגִי
מַכְרִיז מֵגָלוֹמָן שֶחוּץ מִמֶּנּוּ אֵין תַּרְבּוּת
וְאֶת יוֹרְדֶיהָ מְעוֹדֵד בְּלַהַט דֵּמָגוֹגִי
כִּי דוֹיְטְשְלַנְד אִיבֶּר אַלֶס וְהַצִּיּוֹנוּת קַפּוּט.

כְּשֶלּוֹרְד אַנְגְּלִי שָאַל אֶת וַיְצְמַן בִּקְרִיאַת-בֵּינַיִם:
"מַדּוּעַ מִתְעַקְּשִים אַתֶּם עַל אֶרֶץ הַתָּנָ"ךְ
כְּשֶאֲרָצוֹת רַבּוֹת כָּל-כָּךְ נוֹחוֹת הֲרֵי כִּפְלַיִם?"
עָנָה לוֹ וַיְצְמַן בְּאִירוֹנְיָה וְאָמַר לוֹ כָּךְ:

"זֶה כְּמוֹ שֶאֶשְאַלְךָ מַדּוּעַ זֶה אַתָּה נוֹסֵעַ
הַרְחֵק מִלּוֹנְדּוֹן לְבַקֵּר כְּבֵן טוֹב אֶת אִמְּךָ
אִם יֵש בִּשְכוּנַתְךָ שֶּבָּהּ יוֹם-יוֹם אַתָּה פּוֹסֵעַ
כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה נָשִים זְקֵנוֹת מַמָּש לְיַד בֵּיתְךָ?"...