יום שלישי, 14 ביוני 2011

גִ'ילָבּוּן? אין דבר כזה!


ישנו נחל בגולן המרכזי,  שמו נחל גִּילְבּוֹן. השם העברי ניתן לנחל עוד ב-1965 לפני שיכולנו להגיע אליו. הוא נבחר בשל הדמיון לשם גֶ'לַבִּינָה – שמו של כפר בדואי זעיר במוצא הנחל, בין המוצבים הסוריים מהם נורתה אש על קובוץ גדות שממול. בשעתו סיפר לי פרופ' זאב וילנאי המנוח כי מקור השם באחד ממיני קטניות הנזכרות בתלמוד ירושלמי: - "רבי יונה בשם רבי חייא בר ווא אשכחון כתיב על כותלא דרבי הלל בי רבי אלס פילה פישונה גילבונה מילותה סרפוונא פסילתה.  כיני מתניתא הלבן והשעועית.  אמר רבי יונה למה נקרא שמה שעועית שהיא משעשעת את הלב ומהלכת את בני מיעים."* (ירושלמי כלאים א, ב.).
שמות דומים, גובלנא או גוולנא הנזכרים אצל ז. וילנאי בהקשר לשם גִּילְבּוֹן, וצוטטו גם ע"י יהודה זיו [נופי גולן – דרכים ואתרים], מתייחסים ככל הנראה לשמו של האזור כולו, כלומר לגולן.

בערבית נקרא חלקו העליון של הנחל ואדי דֵיר סְרָס, על שם כפר בדואי סמוך, ובחלקו העיקרי, שבו גם מפלים מרשימים, ואדי דַּבּוּרָה, שוב על שם הכפר שבו נמצאו גם ממצאים ארכיאולוגיים חשובים. חוליית הסקר של שמריהו גוטמן ז"ל מצאה כי הבדואים שבנו במקום בקתות רבות, החל מסוף המאה ה-19, השתמשו באבנים מסותתות משרידי יישוב יהודי גדול מתקופות המשנה והתלמוד.
בין השאר נמצאו באתר כתובות בעברית ומשקופים מעוטרים.

על המשקוף המפורסם ביותר: שני "נשרים" סכמתיים, אוחזים נחשים במקוריהם, כשקצות הנחשים נקלעים לקשר עם זר ניצחון. בתוך הזר כתובת עברית: "זה בית מדרשו שהלרבי" ומשני צדדיו השם "אליעזר הקפר".
רבי אליעזר הַקָּפָּר, מחשובי התנאים בארץ ישראל ידוע מאמרות רבות, במיוחד מ"פרקי אבות". למציאת בית מדרשו בגולן ערך גדול לכל דיון בתושבי הגולן דאז. לבד מכך זהו המקרה היחיד בו נמצא המונח "בית מדרש" על ממצא ארכיאולוגי.

המטיילים הרבים אינם מכירים שום גִּילְבּוֹן. גם בכמה ספרים, לא כל שכן ברוב אתרי רשת האינטרנט, אין השם מנוקד, משום כך אומצה הסברה כי השם הנו ערבי, "ואדי גִ'ילָבּוּן", מאותה סיבה – חוסר ניקוד – הבינו שהשם ואדי דַּבּוּרָה, הוא הוא השם העברי: "נחל דְּבוֹרָה". באלאגן!

ובכן, הבה נעשה סדר!
אין בארץ נחל הנקרא גִ'ילָבּוּן, מכאן ששמות מזנונים, חניונים וכיוצא באלו, המכנים עצמם גִ'ילָבּוּן, נשמעים מופרכים ואפילו מגוחכים. בעיר קצרין, קרויים הרחובות הראשיים על שמות נחלי הגולן. ישנם מדיירי רחוב גִּילְבּוֹן, כאלה הגרים בו שנים ואינם יודעים לומר בצורה נכונה את שם הרחוב, אפילו אלה הלומדים לעתים פרק ב'ירושלמי'.
סיפור אמיתי: - מטיילים שעיינו בשמות נחלים במפה, בקשו להגיע לנחל דְּבוֹרָה ומפליו. הם מצאו את עצמם באזור התבור סמוך למושב שדמות דבורה - שם אין מפלים גם לא מים זורמים. כשהגיעו צמאים לאחת החצרות במושב, לאחר ששתו מים, שמעו מפי בן המושב, שריונר ששירת בגולן, כי נחל דְּבוֹרָה הוא יובל של נחל תבור, על שם דבורה הנביאה, והמפלים... המפלים נמצאים כידוע בגולן.    

עוד לפני שנים, בבואנו לקרוא שמות עבריים לנחלי הגולן, ביקשנו לשנות את השם גִּילְבּוֹן. החבורה שערכה את ההצעות בניצוחו של מייק לבנה ז"ל, הציעה שני שמות: נחל מפלים ונחל הַקָּפָּר - על שם רבי אליעזר שבית מדרשו היה נשקף אל הנחל. לצערי לא הסכימה וועדת השמות להחליף את השם, נפגשתי אז עם הפרופ. וילנאי ולדבריו לא מצאה הוועדה צורך בשינוי השם.

מי שיבדוק כיום את האזכורים השונים, דפי המסלול והוראות הדרך, ימצא כי השם העברי לא נקלט בציבור והוא משובש בלי הרף. גם אחרי שנים, אחרי שנדפס בצורה נכונה בספרים ועל שלטי רחוב, נאמר נכונה בהשתלמויות מדריכים ומורי דרך, לא הועלנו מאום.
כי כן: מוטב מאוחר מאשר אף פעם, גם כיום הצעתי עדיין נחל הַקָּפָּר.



משקוף: "זה בית מדרשו שהלרבי אליעזר הקפר"
נמצא בדבורה, כיום במוזיאון עתיקות הגולן בקצרין

* תבוא על התודה מיה ברתל שאיתרה עבורי את הנוסח המדויק ב'ירושלמי'.