ההסכם של נתניהו עם ציפי ליבני מבשר מאבק קשה.
נתניהו אינו מעוניין להוביל קו מדיני ימני, את מה
שרצוי לו ניתן לכנות "מתווה אובאמה": צמצום ההתיישבות ביהודה ושומרון,
פשרות לגבי בניה בירושלים, הסכמים בחסות אמריקנית על פיקוח בבקעת הירדן, שמירה על
שקט ככל האפשר בגבול הרצועה ולבנון. כל זאת תמורת הבטחות בנושא אירן וסוריה, ועזרה
בשמירת סטטוס-קוו ביחסים עם מצרים וירדן.
נתניהו לא יאפשר לחברי הכנסת ממפלגתו חדירה לאיזה
שהוא נושא היכול להפריע לפינוי יישובים, הקפאת בנייה, מתן עדיפות בשטח לפלשתינים,
וכל כיוצא באלו.
הוא מוכן לשלם בקיצוצים בתקציב, בכל נושא שאיננו
פוגע באינטרסים של אילי ההון ורוב אמצעי התקשורת.
הוא ישלם בטשטוש הדרישה לשוויון בנטל השרות, על ידי
מתווה בעל שלבים ארוכים ורופפים שפרצות מובנות בתוכו - כדי לקלוט את שרי החרדים
במצב של כפיפות לתנאיו.
הוא יעשה מאמץ לשנות את חוק הבחירות, תחת הכותרת
"משילות ותיקון שיטת הממשל", בפועל כדי להקטין את כוחן של מפלגות
המתנגדות להתנהלותו הפוליטית הצינית.
לבי למצביעי "הליכוד-ביתנו", מצביעי ימין
ולהם נציגים בעלי דעות ימניות, שהלכו בשעתו אחר שר ביטחון אויב להתיישבות, וילכו
עתה מאחורי שרת משפטים המחויבת לשיחות עם "פלשתין" העוינת. זו שתשב
בראש "וועדת השרים לחקיקה" ותנפה מה שאינו מתאים לשיחותיה. זו שתחביא את
דו"ח אדמונד לוי עמוק באדמה ועל שולחנה יונח דרך קבע דו"ח טליה ששון.
ועדיין איננו יודעים... שמא יימסר שוב משרד הביטחון
לידי זעיר-מנהיג של זעיר-מפלגה בעלת זעיר-אידאלים, שיתרונו היחיד - כפיפותו.
זה הכיוון מאחורי ההתנפלות על "הבית
היהודי" עוד בתוך מערכת הבחירות, ההתנהגות המזלזלת ופוגעת במפלגה שבקשה לפעול
למען הציונות מתוך הממשלה.
זה הכיוון מאחורי הניסיונות של ראש הממשלה להעביר
לצידו את מפלגת העבודה - או חלק ממנה, כפי שוודאי ינסה לפצל חברי כנסת מתוך
"יש עתיד".
מה שלא נלקח בחשבון בחבורת העו"דים הסובבת את
ראש הממשלה: ברית האמון בין "יש עתיד" ל"בית היהודי".
ברית בין המבקשים שוויון משמעותי בגיוס לצבא העם
ולשרות הלאומי.
ברית בין המאמינים בצורך להעתיק את נקודת הכובד
הכלכלית, מבעלי הון ופקידות בכירה, להמוני עובדים שאינם נמנים על הוועדים
המיוחסים.
ויותר מכל, ברית בין המאמינים כי פוליטיקה אמורה
להתנהל על פי צו הבוחר - הריבון האמתי בדמוקרטיה.
זו ברית המבשרת תיקון חשוב. תיקון נחוץ, כדי לשנות
כל מה שהציבור הישראלי בוחל בו.
יש להבין, קיים פער בין שתי המפלגות ועוד תיאבקנה על
נושאים רבים. אך עלינו לזכור כי זו ברית בין שתי מפלגות ציוניות, שונות בהבנתן את
ה-מה?, שותפות בהערכתן ל-איך?
לרבים מחבריי אזלה הסבלנות, הם מאיצים בבעלי הברית
לוותר ולשלול שלל. לקחת מיד בעת הנתינה, בשתי ידיים, לנצל את הניתן לטובת המקבלים.
האם על זאת הודענו: "משהו חדש מתחיל"? או
אזלה בכם אמונה.
אין אנו חיים בחברת שרפי-עליון, שמא יכזיב אותנו מי
מאלו שאנו סומכים עליהם, אך לא עלינו המלאכה לגמור ואי אנו רשאים להיבטל ממנה.
מדינת ישראל היא מדינת אזרחיה המאמינים בדרכה
הציונית, ואין להם יכולת ופנאי לסחר-סוסים של קרנות רחוב.
אל נא יאיימו עליכם ב"הפלת ממשלת הימין".
אין כאן ימין ולא ממשלת ימין, שאילולי כן הייתה הברית בין "הליכוד-ביתנו"
ו"הבית היהודי" מוסכמת במהירות בלי כל קשר לטעם אישי של משפחת נתניהו.
על כן חברי, לאט לכם בביקורתכם. גם עתה יש למה לקוות
ובמה להאמין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה